למה לעבור לאיפור מינרלי כבר מחר בבוקר?
אהובות, איפור מכסה את פניכן במשך שנים יום-יום, כל היום. העור כמחסום חצי סלקטיבי נחשף וסופג, באופן עקבי ומתמשך, שלל חומרים שמשפיעים עליכן פזיולוגית מבלי שתדעו – זה הזמן לשנות את זה.
(הפוסט כתוב בלשון נקבה אך מכוון לשני המינים)
כביולוגית עם תואר שני בביוטכנולוגיה אני רוצה לשתף אתכן בכמה עובדות מדאיגות לגבי תעשיית הקוסמטיקה. במיוחד אם נשווה בינה לבין תעשיות אחרות מתחום הביוטכנולוגיה – מזון ותרופות.
כמה למדתי על תהליך אישור של תרופה חדשה, כמה. למה?
קודם כל בשל העובדה שתהליך כזה קיים מלכתחילה. שנית, זהו תהליך מורכב, יקר וארוך (כ-15 שנה!) במהלכו נדרשת החברה לבחון רכיבי תרופה לרעילותם וליעילותם בריפוי מחלה תחת אינו הקפדנית של ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי). וזה ברור גם למה. ברמה הכי בסיסית תרופה היא אוסף כימיקלים שאנחנו מכניסים במתכוון לתוך הגוף כדי שתייצר השפעה פיזיולוגית עלינו.
לעומת זאת תכשיר קוסמטי, תערובת כימיקלים שנועדה לייצר השפעה פזיולוגית גם כן, מקבל התייחסות אחרת בגלל שימוש הנחשב "חיצוני". כן, גם במאה ה-21 על כל קדמתה עדיין תקפה תפיסה מיושנת זו העושה הבדלה גסה בין ספיגה של חומרים דרך הקיבה לספיגה דרך העור.
הוכחה לכך היא היעדרותו של תהליך אישור מקביל הבודק את השפעתם הבריאותית של רכיבי תכשיר קוסמטי בחשיפה לאורך זמן. פיתוח מוצר קוסמטי לא דורש מחברות לעשות הערכות רעילות מקיפות על מוצריהן, אלא רק הגשה מפורטת של רכיבים הכוללת מידע על אלרגנים ואיכות מיקרוביאלית. כך, רכיבים שמעולם לא נבדקו בהקשר לבריאות הציבור מתווספים מידי יום לשימוש המסחרי ואותנו לא שואלים אם אנחנו רוצות להשתתף בניסוי.
זאת סיבה מספיק טובה עבור כל אחד מאיתנו לקחת אחריות וכצעד ראשון ללמוד כיצד לקרוא את התווית כמו שצריך! בימינו היכרות מעמיקה עם רשימת הרכיבים היא הכרח וגם אם כתוב על מוצר שהוא "טבעי", "אקולוגי" או "אורגני" זה לא אומר שהוא נטול רעלים.
בבואכן לקנות מייקאפ (foundation), סומק, צלליות, ברונזר, אייליינר ומסקרה חפשו את הגרסאות נטולות הרעלים, כלומר מוצרי איפור מינרליים. עכשיו קדימה, לא נתעכב. פנינו אל העתיד ומעתה יש עליהן רק איפור ללא רעלים. פה אזמין אתכן לעבור לפוסט הראשון בסדרת ההמלצות שלי. נתחיל במקום המתבקש והכי בסיסי (תרתי משמע) בכרונולוגיית האיפור היומיומית שלך: מייקאפ!
- פיגמנטים – צבעי FD&C כמו אדום #40, כחול #6 וצהוב #5 המיוצרים מזפת פחם ועלולים להכיל מתכות כבדות כמו קדמיום ועופרת.
- עופרת – מזהמת נפוץ של פיגמנטי צבע בקוסמטיקה. רעילה למערכת העצבים ונקשרת לירידה בפוריות וסיכוי מוגבר להפלות.
- פאראבנים – משבשים הורמונלים בדרגה 1 לפי האיחוד האירופי, בעלי מבנה דומה לאסטרוגן. נמצאו קשורים לסרטן שד, נזקים למערכת העצבים, הרבייה והחיסון. 85% מכלל מוצרי הקוסמטיקה מכילים פאראבנים, בעיקר מוצרי איפור.
- פתאלאטים – משבשים הורמונלים שכיחים ביותר. אינם רשומים ברשימת הרכיבים, חבויים במונח "Fragrance" או "Perfum".
- תרכובות בוטיל (BHT, BHA) – חומרי תשמורת המצטברים בגוף. משבשים הורמונלים בדרגה 1 לפי האיחוד האירופי.
- Octinoxate – נקשר לשיבושים הורמונלים ופגיעה בתפקוד בלוטת התירס.
- Phenoxyethanol – חומר משמר שהחליף פאראבנים, נאסר לשימוש ביפן. ה-FDA האמריקאי הוציא אזהרה מפני החומר בשל חשש לדיכוי מערכת העצבים וגרימת הקאות ושלשולים בקרב תינוקות.
- תרכובות PPG ,PEG – נגזרות של נפט, לעתים רבות מזוהמות בחומרים מסרטנים (דיאוקסין ואתילן אוקסיד)