המדריך לצרכן הבריא
שלום לך מסה חדשה וברוכה הבאה אל העידן החדש בחייך – עידן הצרכנות הבריאה. בעמוד זה ריכזנו עבורך את סל המידע המושלם, צידה לדרך מרתקת ומרפאה – של בחירות צרכניות מודעות.
אזהרה: יהיה קשה לחזור לאחור אחרי קריאת שורות אלה, ונכון לעכשיו סביר שלא תמצאו הרבה מה לקנות ברשתות הפארם…
(הפוסט כתוב בלשון נקבה אך מכוון לשני המינים)
ניסוחים מתעתעים
יש לזכור כי בשנים האחרונות חלה קפיצה גדולה בקניית מוצרים דרך האינטרנט. כך מגיעים אליכן מוצרים מאתרים גדולים כמו iHerb, המשווקים תחת מיתוג ירוק שלל מוצרים מלאי הצהרות חסרות גיבוי. כך יוצא שאתן קונות מוצרים שעשויים לכלול רכיבים שמשרד הבריאות הישראלי אוסר על השימוש בהם – גם אם מדובר בחנות או יצרן "נחשבים".
חמורים מאלה הם המוצרים המגיעים מאתרים סיניים (אליאקספרס וכדומה). פעמים רבות אלה מוצרים שהספיקו להגיע לארץ, להפסל בדרישות התקן לייבוא וכעת נמכרים בחצי מחיר דרך האתר.
גם אם תוויות מוצרים נכתבות בהתאם לרגולציות, ולכן אינם נופלים להגדרה של "הטעיה מכוונת", מיתוג המוצר יכול להכיל ניסוחים מתעתעים שמסתירים או מסיטים את הפוקוס שלנו הרחק מחומרים בעייתיים במוצר. למול הדרישות שמציבות להן רשויות הפיקוח, מצליחה התעשיה למצוא פתרונות יצירתיים המאפשרים לה להמשיך לעשות שימוש בפורמולוציות ישנות ומזיקות. כיצד נזהה אותן?
תווית מלאה הטעיות
לפניכן שלל ביטויים שצריכים להדליק אצלכן נורה אדומה, זו שתשלח אתכן לחפש מידע נוסף החושף אמת שלמה:
- "מכיל חומרים טבעיים" – ומה עוד?
האמת שברגע שהביטוי הזה מופיע על מוצר אני מייד רצה לבדוק את רשימת הרכיבים, מה שנקרא "פה חשדתי". גם אם מרבית המוצר אורגני או ממקור טבעי לא אומר שאינו מכיל חומרים מזיקים לבריאות. בעיקר מבשמים סינטטיים (המילה Fragrance או Perfum), חומרי תשמורת בעיתיים ומייצבים שמקורם בזיקוק כימי. באותה מידה יכלו לציין שהמוצר מכיל גם חומרים סינטטיים.
מה גם שלא כל רכיב "טבעי" בריא יותר מרכיב "לא טבעי". גם מתכות כבדות כמו עופרת וכספית הן טבעיות לחלוטין אך רעילות לאדם. ולכן לא צריך להתרשם מהבלטת הרכיבים הטבעיים, אלא לקרוא בנחת את רשימת הרכיבים כולה. - "ללא…" – בוחרים מוצר בעבור מה שכן מכיל.
הדגשת רכיבים מזיקים שאינם במוצר נותנת תחושה מתעתעת של מוצר ללא רעלים – הלא הרכיב הבעייתי שהיה בו הוסר.
"אינו מכיל SLS", "ללא פראבנים", "BPA-Free" וכדומה. טוב לדעת שהמוצר אינו מכיל את הרכיבים הבעייתיים הללו.
טוב עוד יותר לדעת מה המוצר כן מכיל, ולוודא שהרכיבים הללו בטוחים:
* BPA-free- נשמח לדעת מי החליף את ה-BPA כי לרוב זה בן דודו BPS שגם הוא משבש הורמונלי.
* ללא פראבנים- מי הוא החומר המשמר שהחליף אותם אם כך? - "רכיבים פעילים"- המושג "רכיבים פעילים" מתייחס לרכיבים שבעבור פעולתם קניתן את התכשיר. למשל, מסנני קרינת השמש בקרם הגנה או החומר המדביר בדוחה היתושים. חברות המציינות בנפרד חומרים אלה למעשה נותנות את התחושה המתעתעת כי יתר הרכיבים "רדומים", ואין להם השפעה פזיולוגית עלינו בעת השימוש. משפט כמעט לא הגיוני. חומרי ריח, למשל, נועדו לעורר את בלוטות הריח שלנו.
חומרים מגבירי ספיגה כמו dimethyl sulfoxide (DMSO) או propylene glycol מעלים את חדירות העור כדי לעזור ל”חומרים הפעילים” להספג;
לצערנו, הגוף לא עושה את האבחנה הבינארית בין חומרים פעילים ללא פעילים כפי שעושה התעשייה. הגוף מגיב בשלל צורות לחומרים מתמחים שנותנים תכונות תחרותיות למוצר.
קידום ערכים אחרים
ישנם מותגים שמתהדרים בקידום מטרה נעלה כלשהי שחשובה גם לכן כצרכניות. עם הרצון הטוב, לא כל ערכיות כזו עומדת בקו אחד עם האיכות הבריאותית של המוצר. לפעמים היא אפילו עומדת בסתירה עם רשימת הרכיבים.
- טבעוני– קוסמטיקה טבעונית וקוסמטיקה טבעית הם שני מושגים נפרדים שלא תמיד חופפים. בעוד שמוצרי קוסמטיקה טבעוניים נקיים מכל מרכיב או תוצר לוואי של בעלי חיים, קוסמטיקה טבעית מתמקדת בשימוש במרכיבים שמקורם בטבע, כגון צמחים, מינרלים ומקורות טבעיים אחרים. חשוב להבין שמוצרי קוסמטיקה טבעוניים עדיין יכולים להכיל מרכיבים סינתטיים או מעובדים כימיים, ואינם בהכרח מתיישבים עם הרעיון של מוצרים טבעיים.
אין זה גם נכון לומר גם כי רכיבים ממקור צמחי אינם פוגעים בבע"ח. כך למשל, מוצרי טיפוח רבים מכילים שמן דקלים שהפקתו דורשת כריתת דקלים מסיבית. כריתת יערות זו הורסת בתי גידול קריטיים למינים בסכנת הכחדה כמו אורנגאוטן, נמרים וקרנפים, ותורמת לאובדן המגוון הביולוגי. - "אורגני"- ביטוי שנעשה בו כיום שימוש ללא הוכחה או תמיכה של תקנים או בעבור נוכחות של רכיב אורגני בודד מתוך רשימה שלמה שאינה אורגנית.
- "צמחי"- רכיבים ממקור צמחי עשויים לעבור תהליכי עיבוד על מנת שתכונותיהם יהיו יעילות יותר עבור המוצר. לכן "המקור" לא מעיד כלל על התוצאה הסופית. לדוגמא, ניתן להשתמש בקוקוס (טבעי!) כדי להפיק ממנו Sodium Lauryl Sulfate (SLS).
SLS ימשיך ויעבור עיבוד כימי נוסף לכדי SLES שהוא חומר אלרגני יותר. המקור הטבעי כבר לא רלוונטי. - "אקולוגי"- דעו כי מוצרים אקולוגיים טובים לסביבה, אך אינם בהכרח בריאים יותר לאדם – המילים "אקולוגי" או "מתכלה"("Biodegradable") לא יחליפו בדיקה מדוקדקת של הרכיבים. כך למשל מוצר חד פעמי, גם אם עשוי מעלי דקל, עדיין ייזרק לפח לאחר שימוש בודד. שימוש חד פעמי הוא מאפיין של צרכנות מוגזמת, המפעילה ביתר מפעלי ייצור מיותרים ומפעלי טיפול בפסולת.
הסתרות
צרכן בריא צריך לדעת שבתיאורי המקרה הבאים עליו לחפש מידע נוסף החושף אמת שלמה.
- שימוש ב"שמות קוד". שמות כלליים המתארים מה עושה הרכיב אך לא מי הוא, ולפיכך כמה מזיק הוא. לדוגמה: "חומרים פעילי שטח – Surfactant", "חומרי צבע – Colorant", "חומר משמר – Preservative" וכדומה. מאחורי הכינוי "חומר משמר" למשל יכולה להסתתר חומצת לימון תמימה, או לחילופין חומר שימור הפועל באמצעות שיחרור מושהה של פורמלדהיד (מסרטן).
- הרכיב Fragrance* (או "בושם", "בישום", "Parfum") – זהו למעשה אינו רכיב בודד. זהו שם קוד לרשימה חסויה של כ-10- 40 חומרים שקיימים במוצר. המילה הזאת יכולה לייצג ריח העשוי תמציות טבעיות, או לחילופין קוקטייל מעבדתי של עשרות כימיקליים ובהם גם פתאלאטים (משבשים הורמונליים) וחומרים משמרים. יצרנים רבים מתייחסים לבושם כ"סוד מסחרי" ותחת מטרייתו לא יחשפו לצרכן אם נעשה שימוש ברכיבים בעייתיים. המילה הזו היא גם קוד עבורנו – לא לקנות!קנו מוצר מקביל ללא בישום – "Unscented" או מוצרים שמקור הריח מוסבר בהם.
*אותו כלל נכון גם לגבי הרכיב Flavor המסתיר מאחוריו רשימת רכיבים עלומים. יחד עם זאת, פוטנציאל הנזק הבריאותי שבמושג זה נמוך הרבה יותר מזה של בישום. הסתרת פורמלדהיד– חומר משמר מסרטן המוכנס ע"י כימיקלים נשאים וכך נמנע מרישום ברשימת הרכיבים. מי שיהיה רשום הם חומרים אחרים שכל מטרתם תהיה לשחרר במהלך הזמן פורמלדהיד מתוכם. החומרים הללו מופיעים במרכז או סוף רשימת הרכיבים ואלה שמותיהם: DMDM Hydantion, Imidasazolidinyl urea, methylchlorosothiazolinone, Qauternium-15, Methenamine.
4. קרמים על בסיס מים – כאשר מים מופיעים כמרכיב המרכזי בקרם (כרכיב ראשון ברשימת הרכיבים) חייבים להיות חומרים משמרים במוצר, גם אם הם לא מופיעים בבירור ברשימה. לא כל החומרים המשמרים מחויבים על פי הנוהל של משרד הבריאות להיות מפורטים ובמיוחד אם הם נמצאים מתחת לאחוז מסוים במוצר הקוסמטי.
אנחנו הרי חיים בעידן של שפע ומגוון המוצרים האינסופי כולל מבחר ענק של מוצרים שהם "הטוב במירבו".
פער ראשון שעלינו לסגור כצרכנות, אם כן, הוא פער המודעות שלנו לגבי האלטרנטיבות הקיימות ונגישותן אלינו.
פער שני הוא ההבנה כי כולנו, כמסה (קריטית) חברתית, נדרשות לבחור בהן על מנת להוציאן משולי תרבות הצריכה אל זרקורי המיינסטרים כדי שיהיו נגישים לכל.
זהו שינוי גדול וכדי שיהיה אמיתי ויתקיים לאורך זמן נצטרך לעשות אותו בצעדים קטנים. לכן כרגע כל שאבקש מכן הוא להתחיל לקרוא את התוויות שעל גבי כל מוצרי הצריכה שלכם ולהתחיל לשאול שאלות משמעותיות לגבי המידע המוצג שם:
האם יש במוצר חומרים מסוכנים לבריאות שלי או של ילדיי?
מהם המוצרים החלופיים שאוכל
לקנות/להכין? איפה אוכל להשיג אותה?
אל דאגה, אתם לא לבד! יחד נזהה את קבוצות המוצרים הבעייתיות בביתכם וניצור תוכנית פעולה להבראת סביבת הבית שלכם.